RazNewBlog

בשיעור האחרון למדנו על מאפייני הארגון הלומד. מטרתו של הארגון הלומד היא שיפור מתמיד של קבוצה והגדלת יעילות שלהם לעשות מה שהם רוצים. פיטר סנג'י, מומחה נודע ב תחום הניהול טוען כי ארגון שכזה הוא " מקום שבו אנשים מגלים ללא הרף כיצד הם יכולים ליצור את המציאות שלהם, וכיצד יש בידם לשנותה". ( סנג'י, 1995) על פי סנג'י ישנם 5 תחומים של למידה בארגון אשר חיוניים לתרומה להצלחת הארגון, קיומם המשותף הוא זה המאפשר למידה משמעותית: מיומנות אישית- הבנה והבהרה של החזון האישי שלנו. הבנת החזון האישי גם מחייב אותנו להבין איפה אנחנו נמצאים עכשיו. בנוסף נדרש לשמור על מתח יצירתי (בין המצוי לרצוי) כדי לדחוף באופן מתמיד למימוש החזון האישי. מודלים מנטליים- הנחות, הכללות, תמונות או דימויים המשפיעים על הצורה שבה אנו מבינים את העולם. להבין במה אני מאמין וכך לדעת אם אני במקום הנכון. חזון משותף- חזון שנבנה במשותף וייתמך במטרה וערכים שיסייעו במימושו. יצירת חזון משותף גורמת למחויבות לטווח הארוך, חשוב לציין שאחת לתקופה נדרש לבדוק שהחזון עדיין רלוונטי. למידה של הקבוצה- תלוי ביכולתם של הק...

בשיעור האחרון דיברנו על שווקי תחזית ( (Prediction Markets . שווקי תחזית הם שיטה לחיזוי סבירות התרחשות של אירועים, כאשר למשתתפים מוצגת האפשרות כי במידה ויתגשמו יביאו לרווח בדמות כסף אמיתי או וירטואלי. בעולם העסקי ארגונים ועסקים משתמשים בשיטה זו על מנת לאפשר לבעלי עניין לבצע תחזיות לאירועים הנוגעים אליהם. למשל: שיעורי ההצלחה של מושגים, רעיונות ומוצרים עתידיים, תחזיות מכירות וכו'. בעצם שיטה זו מתבססת על הרעיון על חכמת ההמונים שצבירה של מספר חוות דעת מושכלות תהיה מדויקת יותר מכל הערכה של מומחה בודד. בעצם שווקי התחזית הם בורסות שבמקום לסחור במניות סוחרים בדעות או בתחזיות. המחירים שבהם קונים ומוכרים דעות ותחזיות בבורסה הארגונית נעים בין 0 ל-100 ומשקפים את ההסתברויות להתממשות הדעות או התחזיות. הכמות הנסחרת משקפת את רמת הביטחון של הסוחר בדעה או בתחזית הנסחרת. היתרונות של שווקי תחזית הם: ·          שימוש במודל חדשנות פתוחה לחיזוי תרחישים מדויק יותר ·          קבלת החלטות משופרת ·    ...

בשיעור האחרון דיברנו רבות על חכמת ההמונים. חכמת ההמונים היא הדעה הקולקטיבית של קבוצת יחידים. איסוף תשובות של קבוצה גדולה לשאלות הכרוכות באומדן, ידע כללי וחשיבה מרחבית נמצאו כטובות ולעיתים טובות יותר מאשר כל תשובה שניתנה על ידי אותם יחידים בקבוצה. התחברתי לדוגמאות שניתנו בכיתה שהראו כי כאשר נתנו לכל אחד לכתוב תשובה, אף אחד לא צדק במדויק, אבל כאשר בדקו את ממוצע התשובות קיבלו את התוצאה הקרובה ביותר לתוצאה האמיתית- דבר המראה בצורה מצוינת שההמון "יותר חכם ומדויק" מהיחיד. הסבר אינטואיטיבי לתופעה זו הוא ה"רעש" הייחודי ליחיד בקבוצה, לכל אדם יש דעות אישיות ושיקול דעת משלו וכאשר ניקח את ממוצע התשובות של קבוצת יחידים יש לתשובות נטייה להתכנס סביב נקודה מסוימת וכך לבטל את השפעת ה"רעש". עקרון חכמת ההמונים טוען שחוכמתו של ההמון גדולה מחוכמתו של המומחה היחיד בתנאים מסוימים.   התנאים שדיברנו עליהם בכיתה: מגוון דעות- לכל אדם תהיה דעה אישית ופרספקטיבה שונה. בזכות מגוון הדעות נוכל לקבל חלופות שיסייעו בקבלת ההחלטה. חשוב לציין שאם כולם יבואו עם אותה דעה לא תתקיים חכמ...

בשיעור האחרון דיברנו על נושא נעילת הלקוחות (Lock-In), נוצרת סיטואציה עסקית שיש עלות ללקוח במעבר לספק אחר. המשמעות של נושא זה היא שחברות "משעבדות" אותנו למוצרים שלהם ולמערכות ההפעלה שלהם וכך גורמות לנו להישאר מחויבים להם. זה בא לידי ביטוי בהתחייבות של רכישת מכשירי חשמל, או רכישה של תוכנות/ מערכות הפעלה (אפל, אנדרואיד, מיקרוסופט), או אפילו אימייל כמו GMAIL. לדוגמא אם כעת יש לנו תיבת דואר המשויכת לGMAIL ונרצה לעבור לספק אחר, זה ייצור הרבה בלגן, הרי אנו צריכים לעדכן את כל אנשי הקשר שעברנו מייל וזה מצב בעייתי. אותו דבר לגמרי מעבר מחברת סלולר אחת לאחרת כאשר בעבר למשל היה נדרש להחליף את מספר הטלפון ועל הלקוח לעדכן את כל אנשי הקשר שלו. בעצם אלו כוונות נסתרות של הארגונים שגורמים לנו לרכוש את מוצריהם ולהיות תלויים בהם. דרך אחת לנעילת לקוחות היא באמצעות חתימה על חוזה, לדוגמא חברת סלולר המחתימה על חוזה התחייבות לתקופה מסוימת שמחייבת אותנו בכל התקופה להישאר עם החברה הספציפית, אחרת נצטרך לשלם קנס. הם בעצם לא מאפשרים לנו לעבור לחברה אחרת.  ישנן דרכים נוספות לנעילת לקוחות כמו עיצוב מיוחד ...

בשיעור האחרון דיברנו על מעגלי הידע ומודלי הידע. עשינו קישור לשיעור הקודם בכך שדיברנו על ידע גלוי וידע וסמוי ושאחת ממשימותיו של מנהל ידע היא להעביר את הידע הסמוי לגלוי. דיברנו על מודל SECI של   Ikujiro Nonaka  ו-   Hirotaka Takeuchi שהוצג בספר  The Knowledge-Creating Company. המודל מסביר איך הידע הסמוי והגלוי מומרים לידע ארגוני. הידע מתפתח כספירלה הנעה בין הידע הסמוי והגלוי. ארבעת המצבים האפשריים במודל זה הינם: S ocialization- חברתיות- ידע סמוי לסמוי- במימד זה מתחילה הספירלה, הוא מסביר את האינטראקציה החברתית, גילויי אמפתיה והזדהות בין אנשים, על ידי שיתוף ידע "פנים אל פנים"- למשל במפגשים שונים במהלך היום, שיתוף בחוויות, שיתוף בניסיון. במקרה הזה תפקידה של הטכנולוגיה הוא מינימלי, רוב הידע שנוצר הוא תוצאה של שיתוף מידע בין אנשים, תהליך אישי שדרכו מגלים את הדברים ונחשפים למידע. E xternalization- החצנה - ידע סמוי לגלוי- בא לידי ביטוי באמצעות פרסום, תקשורת. מסמכים ותמונות יכולים לתמוך בסוג מימד זה. כאשר ידע סמוי נעשה מפורש הידע מתגבש ויכול לאפשר פרסום על ידי אחרים והופ...

בשיעור האחרון בקורס "ניהול ידע" שבאוניברסיטת בן גוריון, למדנו על מודל הפירמידה DIKW=  D ata I nformation K nowledge W isdom. בבסיס הפירמידה קיימים נתונים, מעליהם מידע, מעל ידע ובראש החכמה. הפירמידה מוצגת בצורה הבאה:  המודל מניח כי כל רמה מבוססת על הרמה מתחתיה. נתונים הם הבסיס והם כל אוסף לא אקראי של אותות, המידע הוא בעצם נתונים שעובדו כדי לקבל החלטה, ידע הוא מידע שאומת ויכול לשמש בסיס לפעולה וחכמה היא היכולת להגדיל את המועילות מהשימוש במידע והפקת הידע.  בשיעור עלתה השאלה האם פירמידה הוא המודל הנכון להציג את הדברים? כאשר מסתכלים על פירמידה היא יכולה לתת לנו תחושה של צמצום מהבסיס ועד השפיץ למעלה. אך האם אך יש כאן צמצום בדברים? עלה בכיתה שממידע לידע נדרש להוסיף הקשרים וזה בכלל מראה על הרחבה ולא צמצום. אבל לדעתי הסיבה העיקרית שמודל זה נבנה לפי פירמידה הוא בגלל שפירמידה נבנית מבסיס ועד השפיץ, כלומר שכבות שכבות. המודל בעצם מציג לנו שכבות שונות שגם יכולות להיות קשורות עבור דרגות שונות של הנהלה בארגון ובעצם השכבות מתבססות אחת על השנייה. הרי ללא נתונים לא יהיה לנו מה לעבד...