תחקיר והפקת לקחים

בשיעור האחרון למדנו על תחקיר והפקת לקחים. נושא זה מתקשר לנושא הארגון הלומד שלמדנו בשיעור שעבר. כמו שציינתי גם בבלוג הקודם המאפיין המרכזי בלמידה ארגונית הוא שיפור מתמיד בביצועים, תוך שאיפה למצוינות. בלמידה ארגונית אמורים ללמוד מכל אירוע. מותר לטעות אבל לא לחזור על הטעות.

פיטר סנג'י אמר בספרו "הארגון הלומד": "ארגונים לומדים רק באמצעות אנשים שלומדים. למידה של פרטים אינה מבטיחה למידה של הארגון, אך בלעדיה הארגון אף פעם לא ילמד". בלמידה ארגון בסיום של פעילות יש להפיק לקחים מהתכנון ומהביצוע כדי לבסס על מה שהיה את השיפור בעתיד.

מטרתו של תחקיר: ללמוד את העובדות, להשתפר- מה לעשות טוב יותר בעתיד ולהשתבח- איך לעשות טוב יותר בעתיד.

דיברנו עלBAR=Before Action Review  - כמו תדריך לפני פעולה (למשל כמו תדריך יציאה בצבא), השאלות שנשאלות הינן:

1. מה התוצאות המתוכננות?
2. מה האתגרים שאנו יכולים לצפות?
3. מה למדנו ממצבים דומים?
4. מה יגרום לזה להצליח?

ודיברנו על AAR=After Action Review- תחקיר פשוט. שיטה שפותחה בצבא האמריקאי בגוף ההדרכה שחיפש איך לשפר את יכולת התרגול של החיילים. נשאלות 4 שאלות:

1. מה ציפיתם שיקרה?
2.  מה קרה בפועל?
3. מה אתם ממליצים לשנות?
4. למה נוצר פער בין מה שציפיתם שיקרה לבין מה שקרה?

שיטה זו פשוטה וקלה לתפעול, ניתן להפעילה על אירועים קטנים וגדולים. ניתן לחזור על שאלת ה"למה" יותר מפעם אחת ובכך להעמיק ולהבין טוב יותר את גורמי השורש.

ניתן לראות שישנו קשר בין BAR ו- AAR: מול שאלת התוצאות המתוכננות ניצבת שאלת הציפיות, מול שאלת האתגרים ניצבת שאלה של מה קרה בפועל, מול שאלת מה למדו ניצבת שאלת ההמלצה ומול שאלת ההצלחה ניצבת שאלה הפוכה על הפער בין הרצוי למצוי.

יש להקפיד לבצע תחקיר בסמוך לסיום הפעילות.

השאלות המהותיות שעלינו לשאול במהלך תחקיר הן:

1. מה קרה?
2. למה קרה?
3. מה עלינו לעשות בהקשר זה בעתיד?

הקושי המרכזי הוא להטמיע את נושא התחקיר והפקת הלקחים בתרבות הארגונית.