נעילת לקוחות

בשיעור האחרון דיברנו על נושא נעילת הלקוחות (Lock-In), נוצרת סיטואציה עסקית שיש עלות ללקוח במעבר לספק אחר. המשמעות של נושא זה היא שחברות "משעבדות" אותנו למוצרים שלהם ולמערכות ההפעלה שלהם וכך גורמות לנו להישאר מחויבים להם. זה בא לידי ביטוי בהתחייבות של רכישת מכשירי חשמל, או רכישה של תוכנות/ מערכות הפעלה (אפל, אנדרואיד, מיקרוסופט), או אפילו אימייל כמו GMAIL. לדוגמא אם כעת יש לנו תיבת דואר המשויכת לGMAIL ונרצה לעבור לספק אחר, זה ייצור הרבה בלגן, הרי אנו צריכים לעדכן את כל אנשי הקשר שעברנו מייל וזה מצב בעייתי. אותו דבר לגמרי מעבר מחברת סלולר אחת לאחרת כאשר בעבר למשל היה נדרש להחליף את מספר הטלפון ועל הלקוח לעדכן את כל אנשי הקשר שלו.
בעצם אלו כוונות נסתרות של הארגונים שגורמים לנו לרכוש את מוצריהם ולהיות תלויים בהם. דרך אחת לנעילת לקוחות היא באמצעות חתימה על חוזה, לדוגמא חברת סלולר המחתימה על חוזה התחייבות לתקופה מסוימת שמחייבת אותנו בכל התקופה להישאר עם החברה הספציפית, אחרת נצטרך לשלם קנס. הם בעצם לא מאפשרים לנו לעבור לחברה אחרת. 
ישנן דרכים נוספות לנעילת לקוחות כמו עיצוב מיוחד וספציפי עבור החברה ומוצרים נלווים העולים הרבה כסף. למשל, חברת אפל מוציאה מכשירים בעלי מתאמים מיוחדים המתאימים רק למוצרי אפל. או ממשקים מסוימים שאפשר לבצע רק במוצרים שלהם, דבר הגורם ללקוח להיות משועבד למוצרי אפל בלבד.

חיפשתי כתבות על נושא זה ומצאתי ראיון עם  יאן ווילדרבור האוונגליסט של רד האט אשר טוען כי רק קוד פתוח יכול לקדם חדשנות, להוריד מחירים ולמנוע "נעילת לקוחות". יאן טוען כי הדבר החשוב ביותר הוא לעבוד על בסיס סטנדרטים פתוחים. המסר שהוא מעביר זה חופש הבחירה. הקוד הפתוח מוביל כיום את החדשנות בשוק, המערכות הקנייניות כבר לא מובילות את השוק ויכולת הלכידה שלהן של לקוחות נחלשה.
יאן אומר כי ספקי התקשורת בעצמם מרגישים, שטוב יותר עבורם אם הם יעבדו בשת"פ ולא שכל אחד יבנה לו פתרונות NFV ו-SDN נפרדים. זה נגד האינטרס הבסיסי של ספקי התקשורת. לכן, הם עובדים ביחד עם ספקי התקשורת כדי להגיע לאחידות לתקנים ולהסכמות.
הסוד מאחורי הצלחת הקוד הפתוח הוא שאנשים לא רוצים להיות תלויים בספק אחד.

נקווה שבעיה זו תיפתר.
 

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מודל הפירמידה- DIKW

תמונה
בשיעור האחרון בקורס "ניהול ידע" שבאוניברסיטת בן גוריון, למדנו על מודל הפירמידה DIKW=  D ata I nformation K nowledge W isdom. בבסיס הפירמידה קיימים נתונים, מעליהם מידע, מעל ידע ובראש החכמה. הפירמידה מוצגת בצורה הבאה:  המודל מניח כי כל רמה מבוססת על הרמה מתחתיה. נתונים הם הבסיס והם כל אוסף לא אקראי של אותות, המידע הוא בעצם נתונים שעובדו כדי לקבל החלטה, ידע הוא מידע שאומת ויכול לשמש בסיס לפעולה וחכמה היא היכולת להגדיל את המועילות מהשימוש במידע והפקת הידע.  בשיעור עלתה השאלה האם פירמידה הוא המודל הנכון להציג את הדברים? כאשר מסתכלים על פירמידה היא יכולה לתת לנו תחושה של צמצום מהבסיס ועד השפיץ למעלה. אך האם אך יש כאן צמצום בדברים? עלה בכיתה שממידע לידע נדרש להוסיף הקשרים וזה בכלל מראה על הרחבה ולא צמצום. אבל לדעתי הסיבה העיקרית שמודל זה נבנה לפי פירמידה הוא בגלל שפירמידה נבנית מבסיס ועד השפיץ, כלומר שכבות שכבות. המודל בעצם מציג לנו שכבות שונות שגם יכולות להיות קשורות עבור דרגות שונות של הנהלה בארגון ובעצם השכבות מתבססות אחת על השנייה. הרי ללא נתונים לא יהיה לנו מה לעבד...
המשך לקרוא

מודל SECI

תמונה
בשיעור האחרון דיברנו על מעגלי הידע ומודלי הידע. עשינו קישור לשיעור הקודם בכך שדיברנו על ידע גלוי וידע וסמוי ושאחת ממשימותיו של מנהל ידע היא להעביר את הידע הסמוי לגלוי. דיברנו על מודל SECI של   Ikujiro Nonaka  ו-   Hirotaka Takeuchi שהוצג בספר  The Knowledge-Creating Company. המודל מסביר איך הידע הסמוי והגלוי מומרים לידע ארגוני. הידע מתפתח כספירלה הנעה בין הידע הסמוי והגלוי. ארבעת המצבים האפשריים במודל זה הינם: S ocialization- חברתיות- ידע סמוי לסמוי- במימד זה מתחילה הספירלה, הוא מסביר את האינטראקציה החברתית, גילויי אמפתיה והזדהות בין אנשים, על ידי שיתוף ידע "פנים אל פנים"- למשל במפגשים שונים במהלך היום, שיתוף בחוויות, שיתוף בניסיון. במקרה הזה תפקידה של הטכנולוגיה הוא מינימלי, רוב הידע שנוצר הוא תוצאה של שיתוף מידע בין אנשים, תהליך אישי שדרכו מגלים את הדברים ונחשפים למידע. E xternalization- החצנה - ידע סמוי לגלוי- בא לידי ביטוי באמצעות פרסום, תקשורת. מסמכים ותמונות יכולים לתמוך בסוג מימד זה. כאשר ידע סמוי נעשה מפורש הידע מתגבש ויכול לאפשר פרסום על ידי אחרים והופ...
המשך לקרוא