מודל SECI

בשיעור האחרון דיברנו על מעגלי הידע ומודלי הידע. עשינו קישור לשיעור הקודם בכך שדיברנו על ידע גלוי וידע וסמוי ושאחת ממשימותיו של מנהל ידע היא להעביר את הידע הסמוי לגלוי. דיברנו על מודל SECI של Ikujiro Nonaka ו- Hirotaka Takeuchi שהוצג בספר The Knowledge-Creating Company.
המודל מסביר איך הידע הסמוי והגלוי מומרים לידע ארגוני. הידע מתפתח כספירלה הנעה בין הידע הסמוי והגלוי. ארבעת המצבים האפשריים במודל זה הינם:

1. Socialization- חברתיות- ידע סמוי לסמוי- במימד זה מתחילה הספירלה, הוא מסביר את האינטראקציה החברתית, גילויי אמפתיה והזדהות בין אנשים, על ידי שיתוף ידע "פנים אל פנים"- למשל במפגשים שונים במהלך היום, שיתוף בחוויות, שיתוף בניסיון. במקרה הזה תפקידה של הטכנולוגיה הוא מינימלי, רוב הידע שנוצר הוא תוצאה של שיתוף מידע בין אנשים, תהליך אישי שדרכו מגלים את הדברים ונחשפים למידע.
2. Externalization- החצנה - ידע סמוי לגלוי- בא לידי ביטוי באמצעות פרסום, תקשורת. מסמכים ותמונות יכולים לתמוך בסוג מימד זה. כאשר ידע סמוי נעשה מפורש הידע מתגבש ויכול לאפשר פרסום על ידי אחרים והופך להיות הבסיס לידע חדש. 
3. Combination- שילוב- ידע גלוי לגלוי- שילוב של סוגים שונים של ידע גלוי, למשל יצירת אב טיפוס, יצירת ידע חדש. שימוש ברשתות תקשורת ממחושבת ובסיסי נתונים גדולים תומכים במימד זה. ידע גלוי נאסף מתוך הארגון או מחוצה לו ואז משולב ומעובד לידע חדש, לאחר מכן מופץ בארגון כולו. 
4. Internalization- הפנמה- ידע גלוי לסמוי- קבלת ידע ויישום על ידי הפרט. מימד זה מחייב למידה מתוך עשייה, צריך לעשות משהו הרבה פעמים כדי להבין אותו. הידע הגלוי של הפרט הוא ידע חשוב שמהווה נכס לארגון. בנוסף ההפנמה זה תהליך הפרט בהבנת הקשרים וזיהוי דפוסים, רעיונות ומושגים. 

טוענים שהדרך להגיע לחדשנות היא במעבר ספירלי בין ארבעת המצבים.

למודל זה יש יתרונות וחסרונות. מצד אחד המודל גורם להעריך את הטבע הדינמי של ידע ויצירתו והוא מספק מסגרת לניהול תהליכים. מצד שני המודל מסתמך על מחקרים של ארגונים יפנים שמסתמכים במידה רבה על ידע סמוי ובנוסף הלינאריות של הרעיון: האם אפשר לדלג על צעדים בספירלה? האם אפשר ללכת נגד כיוון השעון? המודל הוא דו כיווני עם שתי צמתים, לכן זה אפשרי. 

להלן תמונה המייצגת את המודל: