חכמת ההמונים


בשיעור האחרון דיברנו רבות על חכמת ההמונים. חכמת ההמונים היא הדעה הקולקטיבית של קבוצת יחידים. איסוף תשובות של קבוצה גדולה לשאלות הכרוכות באומדן, ידע כללי וחשיבה מרחבית נמצאו כטובות ולעיתים טובות יותר מאשר כל תשובה שניתנה על ידי אותם יחידים בקבוצה. התחברתי לדוגמאות שניתנו בכיתה שהראו כי כאשר נתנו לכל אחד לכתוב תשובה, אף אחד לא צדק במדויק, אבל כאשר בדקו את ממוצע התשובות קיבלו את התוצאה הקרובה ביותר לתוצאה האמיתית- דבר המראה בצורה מצוינת שההמון "יותר חכם ומדויק" מהיחיד.
הסבר אינטואיטיבי לתופעה זו הוא ה"רעש" הייחודי ליחיד בקבוצה, לכל אדם יש דעות אישיות ושיקול דעת משלו וכאשר ניקח את ממוצע התשובות של קבוצת יחידים יש לתשובות נטייה להתכנס סביב נקודה מסוימת וכך לבטל את השפעת ה"רעש".
עקרון חכמת ההמונים טוען שחוכמתו של ההמון גדולה מחוכמתו של המומחה היחיד בתנאים מסוימים.  התנאים שדיברנו עליהם בכיתה:
  • מגוון דעות- לכל אדם תהיה דעה אישית ופרספקטיבה שונה. בזכות מגוון הדעות נוכל לקבל חלופות שיסייעו בקבלת ההחלטה. חשוב לציין שאם כולם יבואו עם אותה דעה לא תתקיים חכמת ההמונים.
  • עצמאות- אי תלות בין אנשים. כל אדם יחשוב בצורה עצמאית ולא יושפע מדעות אחרים.
  • ביזור- הסתמכות על מידע מקומי, מסוגלות לשאוב מידע אישי מסוים.
  • התקבצות- מנגנון שאוסף את מגוון הדעות ויציג אותו באופן המאפשר קבלת החלטות.

העיתונאי האמריקני ג'יימס סורוביצקי תיאר בספרו "חכמת ההמונים" בשנת 2006 את התהליך בהרחבה. הוא אף מנה 5 סיבות לכישלון אפשרי של חכמת ההמונים:
  1.  עודף הומוגניות- כמו שציינתי מקודם קיים צורך במגוון דעות כדי להבטיח את הצלחת התהליך.
  2. עודף מרכוז- מרכוז הדעה לכוח השלט בשיטת מדרוג היררכית.
  3. עודף חלוקה- חלוקת הידע לרמות שונות של מורשים באופן שלא כולם אוחזים באותו הידע ובאותה יכולת שיפוט.
  4. עודף חיקוי- התייחסות לקבלת החלטה בעבר והמשכה בהחלטות חדשות בלי בחינה מחודשת של הדברים.
  5. עודף רגשנות- גורמים רגשיים כמו תחושת שייכות עלולים להוביל ללחץ חברתי.

לאחר שקראתי על נושא זה ראיתי כי בזמן האחרון מתחילים לפקפק ב"חכמת ההמונים"- הם מותחים ביקורת על התנובה הבינונית של חכמת ההמונים ומסמנים מגמה של חזרה להתייעצות עם מומחים בתחומם, או לחשיבה בקבוצות שכוללות אדם אחד או שניים לכל היותר. פרופ' פול פולוס, חוקר יצירתיות וחדשנות בארגונים מאוניברסיטת טקסס, מיקד את הבעיות הטמונות בחשיבה קבוצתית. הנה חלק מהן: הזמן לביטוי רעיונות מתחלק בין כולם, כך שאין ליחיד די זמן לגבש את הרעיון בראש. משתתפים נמנעים לעיתים לבטא רעיונות בשל חשש מתגובת הקבוצה. חלק מחברי הקבוצה תופסים טרמפ על אחרים ולא חושבים באופן עצמאי. יש נטייה להתמקד במשותף לכל חברי הקבוצה ובצורות חשיבה דומות. ובקיצור: העסק נשאר תקוע בתוך הקופסה ולא מתרומם מחוץ לה.

אני יכולה להסכים עם דבריו בחלק מהמקרים, אבל אני חושבת שזה תלוי בסוג האנשים ותלוי בקבוצה. לחכמת ההמונים יש יתרונות גדולים ואף חסרונות. כאשר לקבוצה יש מטרה משותפת זה יכול להביא להצלחה גדולה מאוד.

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מודל הפירמידה- DIKW

תמונה
בשיעור האחרון בקורס "ניהול ידע" שבאוניברסיטת בן גוריון, למדנו על מודל הפירמידה DIKW=  D ata I nformation K nowledge W isdom. בבסיס הפירמידה קיימים נתונים, מעליהם מידע, מעל ידע ובראש החכמה. הפירמידה מוצגת בצורה הבאה:  המודל מניח כי כל רמה מבוססת על הרמה מתחתיה. נתונים הם הבסיס והם כל אוסף לא אקראי של אותות, המידע הוא בעצם נתונים שעובדו כדי לקבל החלטה, ידע הוא מידע שאומת ויכול לשמש בסיס לפעולה וחכמה היא היכולת להגדיל את המועילות מהשימוש במידע והפקת הידע.  בשיעור עלתה השאלה האם פירמידה הוא המודל הנכון להציג את הדברים? כאשר מסתכלים על פירמידה היא יכולה לתת לנו תחושה של צמצום מהבסיס ועד השפיץ למעלה. אך האם אך יש כאן צמצום בדברים? עלה בכיתה שממידע לידע נדרש להוסיף הקשרים וזה בכלל מראה על הרחבה ולא צמצום. אבל לדעתי הסיבה העיקרית שמודל זה נבנה לפי פירמידה הוא בגלל שפירמידה נבנית מבסיס ועד השפיץ, כלומר שכבות שכבות. המודל בעצם מציג לנו שכבות שונות שגם יכולות להיות קשורות עבור דרגות שונות של הנהלה בארגון ובעצם השכבות מתבססות אחת על השנייה. הרי ללא נתונים לא יהיה לנו מה לעבד...
המשך לקרוא

מודל SECI

תמונה
בשיעור האחרון דיברנו על מעגלי הידע ומודלי הידע. עשינו קישור לשיעור הקודם בכך שדיברנו על ידע גלוי וידע וסמוי ושאחת ממשימותיו של מנהל ידע היא להעביר את הידע הסמוי לגלוי. דיברנו על מודל SECI של   Ikujiro Nonaka  ו-   Hirotaka Takeuchi שהוצג בספר  The Knowledge-Creating Company. המודל מסביר איך הידע הסמוי והגלוי מומרים לידע ארגוני. הידע מתפתח כספירלה הנעה בין הידע הסמוי והגלוי. ארבעת המצבים האפשריים במודל זה הינם: S ocialization- חברתיות- ידע סמוי לסמוי- במימד זה מתחילה הספירלה, הוא מסביר את האינטראקציה החברתית, גילויי אמפתיה והזדהות בין אנשים, על ידי שיתוף ידע "פנים אל פנים"- למשל במפגשים שונים במהלך היום, שיתוף בחוויות, שיתוף בניסיון. במקרה הזה תפקידה של הטכנולוגיה הוא מינימלי, רוב הידע שנוצר הוא תוצאה של שיתוף מידע בין אנשים, תהליך אישי שדרכו מגלים את הדברים ונחשפים למידע. E xternalization- החצנה - ידע סמוי לגלוי- בא לידי ביטוי באמצעות פרסום, תקשורת. מסמכים ותמונות יכולים לתמוך בסוג מימד זה. כאשר ידע סמוי נעשה מפורש הידע מתגבש ויכול לאפשר פרסום על ידי אחרים והופ...
המשך לקרוא

נעילת לקוחות

בשיעור האחרון דיברנו על נושא נעילת הלקוחות (Lock-In), נוצרת סיטואציה עסקית שיש עלות ללקוח במעבר לספק אחר. המשמעות של נושא זה היא שחברות "משעבדות" אותנו למוצרים שלהם ולמערכות ההפעלה שלהם וכך גורמות לנו להישאר מחויבים להם. זה בא לידי ביטוי בהתחייבות של רכישת מכשירי חשמל, או רכישה של תוכנות/ מערכות הפעלה (אפל, אנדרואיד, מיקרוסופט), או אפילו אימייל כמו GMAIL. לדוגמא אם כעת יש לנו תיבת דואר המשויכת לGMAIL ונרצה לעבור לספק אחר, זה ייצור הרבה בלגן, הרי אנו צריכים לעדכן את כל אנשי הקשר שעברנו מייל וזה מצב בעייתי. אותו דבר לגמרי מעבר מחברת סלולר אחת לאחרת כאשר בעבר למשל היה נדרש להחליף את מספר הטלפון ועל הלקוח לעדכן את כל אנשי הקשר שלו. בעצם אלו כוונות נסתרות של הארגונים שגורמים לנו לרכוש את מוצריהם ולהיות תלויים בהם. דרך אחת לנעילת לקוחות היא באמצעות חתימה על חוזה, לדוגמא חברת סלולר המחתימה על חוזה התחייבות לתקופה מסוימת שמחייבת אותנו בכל התקופה להישאר עם החברה הספציפית, אחרת נצטרך לשלם קנס. הם בעצם לא מאפשרים לנו לעבור לחברה אחרת.  ישנן דרכים נוספות לנעילת לקוחות כמו עיצוב מיוחד ...
המשך לקרוא