חכמת ההמונים
בשיעור האחרון דיברנו רבות על חכמת ההמונים. חכמת ההמונים היא הדעה
הקולקטיבית של קבוצת יחידים. איסוף תשובות של קבוצה גדולה לשאלות הכרוכות באומדן,
ידע כללי וחשיבה מרחבית נמצאו כטובות ולעיתים טובות יותר מאשר כל תשובה שניתנה על
ידי אותם יחידים בקבוצה. התחברתי לדוגמאות שניתנו בכיתה שהראו כי כאשר נתנו לכל
אחד לכתוב תשובה, אף אחד לא צדק במדויק, אבל כאשר בדקו את ממוצע התשובות קיבלו את
התוצאה הקרובה ביותר לתוצאה האמיתית- דבר המראה בצורה מצוינת שההמון "יותר
חכם ומדויק" מהיחיד.
הסבר אינטואיטיבי לתופעה זו הוא ה"רעש" הייחודי ליחיד
בקבוצה, לכל אדם יש דעות אישיות ושיקול דעת משלו וכאשר ניקח את ממוצע התשובות של
קבוצת יחידים יש לתשובות נטייה להתכנס סביב נקודה מסוימת וכך לבטל את השפעת
ה"רעש".
עקרון חכמת ההמונים טוען שחוכמתו של ההמון גדולה מחוכמתו של המומחה
היחיד בתנאים מסוימים. התנאים שדיברנו
עליהם בכיתה:
- מגוון דעות- לכל אדם תהיה דעה אישית ופרספקטיבה שונה. בזכות מגוון הדעות נוכל לקבל חלופות שיסייעו בקבלת ההחלטה. חשוב לציין שאם כולם יבואו עם אותה דעה לא תתקיים חכמת ההמונים.
- עצמאות- אי תלות בין אנשים. כל אדם יחשוב בצורה עצמאית ולא יושפע מדעות אחרים.
- ביזור- הסתמכות על מידע מקומי, מסוגלות לשאוב מידע אישי מסוים.
- התקבצות- מנגנון שאוסף את מגוון הדעות ויציג אותו באופן המאפשר קבלת החלטות.
העיתונאי האמריקני ג'יימס סורוביצקי תיאר בספרו "חכמת
ההמונים" בשנת 2006 את התהליך בהרחבה. הוא אף מנה 5 סיבות לכישלון אפשרי של
חכמת ההמונים:
- עודף הומוגניות- כמו שציינתי מקודם קיים צורך במגוון דעות כדי להבטיח את הצלחת התהליך.
- עודף מרכוז- מרכוז הדעה לכוח השלט בשיטת מדרוג היררכית.
- עודף חלוקה- חלוקת הידע לרמות שונות של מורשים באופן שלא כולם אוחזים באותו הידע ובאותה יכולת שיפוט.
- עודף חיקוי- התייחסות לקבלת החלטה בעבר והמשכה בהחלטות חדשות בלי בחינה מחודשת של הדברים.
- עודף רגשנות- גורמים רגשיים כמו תחושת שייכות עלולים להוביל ללחץ חברתי.
לאחר שקראתי על נושא זה ראיתי כי בזמן האחרון מתחילים לפקפק
ב"חכמת ההמונים"- הם מותחים ביקורת על התנובה הבינונית של חכמת ההמונים
ומסמנים מגמה של חזרה להתייעצות עם מומחים בתחומם, או לחשיבה בקבוצות שכוללות אדם
אחד או שניים לכל היותר. פרופ' פול
פולוס, חוקר יצירתיות וחדשנות בארגונים מאוניברסיטת טקסס, מיקד את הבעיות הטמונות
בחשיבה קבוצתית. הנה חלק מהן: הזמן לביטוי רעיונות מתחלק בין כולם, כך שאין ליחיד
די זמן לגבש את הרעיון בראש. משתתפים נמנעים לעיתים לבטא רעיונות בשל חשש מתגובת
הקבוצה. חלק מחברי הקבוצה תופסים טרמפ על אחרים ולא חושבים באופן עצמאי. יש נטייה
להתמקד במשותף לכל חברי הקבוצה ובצורות חשיבה דומות. ובקיצור: העסק נשאר תקוע בתוך
הקופסה ולא מתרומם מחוץ לה.
אני יכולה להסכים עם דבריו בחלק מהמקרים, אבל אני חושבת שזה תלוי בסוג
האנשים ותלוי בקבוצה. לחכמת ההמונים יש יתרונות גדולים ואף חסרונות. כאשר לקבוצה
יש מטרה משותפת זה יכול להביא להצלחה גדולה מאוד.
תגובות
הוסף רשומת תגובה