RazNewBlog

בשיעור האחרון למדנו על תחקיר והפקת לקחים. נושא זה מתקשר לנושא הארגון הלומד שלמדנו בשיעור שעבר. כמו שציינתי גם בבלוג הקודם המאפיין המרכזי בלמידה ארגונית הוא שיפור מתמיד בביצועים, תוך שאיפה למצוינות. בלמידה ארגונית אמורים ללמוד מכל אירוע. מותר לטעות אבל לא לחזור על הטעות. פיטר סנג'י אמר בספרו "הארגון הלומד": " ארגונים לומדים רק באמצעות אנשים שלומדים. למידה של פרטים אינה מבטיחה למידה של הארגון, אך בלעדיה הארגון אף פעם לא ילמד ". בלמידה ארגון בסיום של פעילות יש להפיק לקחים מהתכנון ומהביצוע כדי לבסס על מה שהיה את השיפור בעתיד. מטרתו של תחקיר: ללמוד את העובדות, להשתפר- מה לעשות טוב יותר בעתיד ולהשתבח- איך לעשות טוב יותר בעתיד. דיברנו על BAR=Before Action Review   - כמו תדריך לפני פעולה (למשל כמו תדריך יציאה בצבא), השאלות שנשאלות הינן: מה התוצאות המתוכננות? מה האתגרים שאנו יכולים לצפות? מה למדנו ממצבים דומים? מה יגרום לזה להצליח? ודיברנו על AAR=After Action Review - תחקיר פשוט. שיטה שפותחה בצבא האמריקאי בגוף ההדרכה שחיפש איך לשפר את יכולת ה...

בשיעור האחרון למדנו על מאפייני הארגון הלומד. מטרתו של הארגון הלומד היא שיפור מתמיד של קבוצה והגדלת יעילות שלהם לעשות מה שהם רוצים. פיטר סנג'י, מומחה נודע ב תחום הניהול טוען כי ארגון שכזה הוא " מקום שבו אנשים מגלים ללא הרף כיצד הם יכולים ליצור את המציאות שלהם, וכיצד יש בידם לשנותה". ( סנג'י, 1995) על פי סנג'י ישנם 5 תחומים של למידה בארגון אשר חיוניים לתרומה להצלחת הארגון, קיומם המשותף הוא זה המאפשר למידה משמעותית: מיומנות אישית- הבנה והבהרה של החזון האישי שלנו. הבנת החזון האישי גם מחייב אותנו להבין איפה אנחנו נמצאים עכשיו. בנוסף נדרש לשמור על מתח יצירתי (בין המצוי לרצוי) כדי לדחוף באופן מתמיד למימוש החזון האישי. מודלים מנטליים- הנחות, הכללות, תמונות או דימויים המשפיעים על הצורה שבה אנו מבינים את העולם. להבין במה אני מאמין וכך לדעת אם אני במקום הנכון. חזון משותף- חזון שנבנה במשותף וייתמך במטרה וערכים שיסייעו במימושו. יצירת חזון משותף גורמת למחויבות לטווח הארוך, חשוב לציין שאחת לתקופה נדרש לבדוק שהחזון עדיין רלוונטי. למידה של הקבוצה- תלוי ביכולתם של הק...

בשיעור האחרון דיברנו על שווקי תחזית ( (Prediction Markets . שווקי תחזית הם שיטה לחיזוי סבירות התרחשות של אירועים, כאשר למשתתפים מוצגת האפשרות כי במידה ויתגשמו יביאו לרווח בדמות כסף אמיתי או וירטואלי. בעולם העסקי ארגונים ועסקים משתמשים בשיטה זו על מנת לאפשר לבעלי עניין לבצע תחזיות לאירועים הנוגעים אליהם. למשל: שיעורי ההצלחה של מושגים, רעיונות ומוצרים עתידיים, תחזיות מכירות וכו'. בעצם שיטה זו מתבססת על הרעיון על חכמת ההמונים שצבירה של מספר חוות דעת מושכלות תהיה מדויקת יותר מכל הערכה של מומחה בודד. בעצם שווקי התחזית הם בורסות שבמקום לסחור במניות סוחרים בדעות או בתחזיות. המחירים שבהם קונים ומוכרים דעות ותחזיות בבורסה הארגונית נעים בין 0 ל-100 ומשקפים את ההסתברויות להתממשות הדעות או התחזיות. הכמות הנסחרת משקפת את רמת הביטחון של הסוחר בדעה או בתחזית הנסחרת. היתרונות של שווקי תחזית הם: ·          שימוש במודל חדשנות פתוחה לחיזוי תרחישים מדויק יותר ·          קבלת החלטות משופרת ·    ...

בשיעור האחרון דיברנו רבות על חכמת ההמונים. חכמת ההמונים היא הדעה הקולקטיבית של קבוצת יחידים. איסוף תשובות של קבוצה גדולה לשאלות הכרוכות באומדן, ידע כללי וחשיבה מרחבית נמצאו כטובות ולעיתים טובות יותר מאשר כל תשובה שניתנה על ידי אותם יחידים בקבוצה. התחברתי לדוגמאות שניתנו בכיתה שהראו כי כאשר נתנו לכל אחד לכתוב תשובה, אף אחד לא צדק במדויק, אבל כאשר בדקו את ממוצע התשובות קיבלו את התוצאה הקרובה ביותר לתוצאה האמיתית- דבר המראה בצורה מצוינת שההמון "יותר חכם ומדויק" מהיחיד. הסבר אינטואיטיבי לתופעה זו הוא ה"רעש" הייחודי ליחיד בקבוצה, לכל אדם יש דעות אישיות ושיקול דעת משלו וכאשר ניקח את ממוצע התשובות של קבוצת יחידים יש לתשובות נטייה להתכנס סביב נקודה מסוימת וכך לבטל את השפעת ה"רעש". עקרון חכמת ההמונים טוען שחוכמתו של ההמון גדולה מחוכמתו של המומחה היחיד בתנאים מסוימים.   התנאים שדיברנו עליהם בכיתה: מגוון דעות- לכל אדם תהיה דעה אישית ופרספקטיבה שונה. בזכות מגוון הדעות נוכל לקבל חלופות שיסייעו בקבלת ההחלטה. חשוב לציין שאם כולם יבואו עם אותה דעה לא תתקיים חכמ...